חיפוש

החג באתיופיה

המידע מתוך אתר "מיתרים"
3 בנוב׳ 2015
זמן קריאה 2 דקות

באתיופיה נהגו בני העדה להגיע לקראת החג מהכפרים המרוחקים למקומות המרכזיים שבהם הוא נחוג. לקראת החג היו בני הכפרים יוצאים, לעתים למסע של כמה ימים, ומתרכזים בנקודות מרכזיות בהמון רב. ההכנות לחג היו כרוכות בתפילות מיוחדות ובכיבוס בגדי החג. כוהני העדה, המכונים "קייסים", היו שוחטים פרות וכבשים ומכינים את הבשר לסעודה החגיגית של סיום החג. טקס הסיגד התקיים על הר גבוה, הנחשב להר טהור במסורת יהודי אתיופיה שכן הוא מזכיר את הר סיני, שעליו עלה משה ביום מתן תורה. לפני התפילה היו זקני העדה עולים למקום התפילה בהר כדי לוודא שהוא נקי וטהור וכדי לחזק את הגדר המקיפה אותו. בחלקה הקדמי של הגדר היו מכינים מקום להנחת ה"אורית" – ספר התורה (מלשון "אורייתא", תורה בארמית). ביום החג, הקהילה החלה את היום בצום למרגלות ההר (במקומות שונים באתיופיה קידשו יהודים הר קרוב לכפר שלהם, שהיו עולים אליו), בדומה למעמד הר סיני. העם נטהר וכיבס את בגדיו. הקייסים עלו ראשונים נושאים את התורה, ואחריהם הולך העם. הם היו מוציאים את ספרי האורית (ספר התורה בשפת הגז) בשירה ולקול מצהלות השמחה של הנשים, וצועדים בראש החוגגים במעלה ההר. חלק מן העולים אל ההר היו נושאים על גבם או על ראשם אבן המסמלת הכנעה בפני בורא העולם ובקשת מחילה על החטאים. בטקס עצמו היו הקייסים עומדים על במה בפסגת ההר וקוראים קטעים מן התנ"ך: מעמד הר סיני בספר שמות (פרקים י"ט–כ'), טקס חידוש הברית שערך נחמיה לשבים מבבל בספר נחמיה (בפרקים ח'–ט') ופרקים מויקרא, דברים, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, דניאל ותהילים. הקטעים נקראו בשפת גֵעז, שהיא שפת הקודש, ותורגמו לאמהרית, השפה המדוברת. נוסף על כך, היו הקייסים נושאים תפילות לחג ומלווים את תפילותיהם בדרשות ובדברי הטפה. במהלך הטקס היו בני העדה כורעים על ברכיהם, משתחווים ארצה ונושאים כפיהם אל השמים. אחר כך היו תוקעים בחצוצרות ואומרים: "כשם שזכינו לחוג את החג השנה, כך נזכה לקיים אותו בשנה הבאה בירושלים". התפילות שאחר כך היו תפילות של שמחה, נחמה והבעת תקווה לכינונה של ירושלים ולשיבת ציון. לאחר הטקס, בצהרי היום, היו חוזרים כולם לבית התפילה ועורכים שם סעודה גדולה, המלווה בשירים ובריקודים.